הנונרות לבד

נִירI, נוּר (b. h.; v. Del. Proleg., p. 98, sq.) ( to conquer, to break ground, clear. Tosef.Men.IX, 3 ראשונה ושנייה חורשהוכ׳ נָרָהּ שנה he breaks the field the first year, the second year he ploughs it ; Men.85a. Arakh.IX, 1 (29b) נָרָהּ if he broke it (without planting). Tosef.B. Mets.IX, 7 לא יהא נָר … אלא נָארוכ׳ (Var. נָר) he must not plough it over entirely one year and plant the next, but plough one half Ib. 8 והיה נָרָהּוכ׳ and he ploughed all of it one year Ib. 26 נאר (Var. נָיֵיר, נָר); a. fr.Part. pass. נִיר; f. נִירָה. Ib. 29 מניחה לפניו נ׳ when he surrenders the field to him cleared, opp. שֶׁלֶף.Men.85b ניר חציה, Ms. M. נָר. Pilp. נִרְנֵר to plough over repeatedly. Part. pass. מְנוֹנָר (= מְנוּרְנָר; cmp. מְטוֹטֶלֶת a. מְטוּלְטֶלֶת); f. מְנוֹנֶרֶת, pl. מְנוֹנָרוֹת. Men.85a שדות … והמ׳ לכך (Ms. M. הנונרות לבד, corr. acc. or הנִינָּרוֹת Nif.) fields … repeatedly ploughed over for that purpose; Tosef. ib. IX, 3 הגינירות, Var. הניטרות, read הנִינָּרוֹת or הנִינּוֹרוֹת). Nif. נִינָּר, נִינּוֹר (cmp. נִידּוֹן fr. דִּין) to be broken, v. supra.

נִירI, נוּר (b. h.; v. Del. Proleg., p. 98, sq.) ( to conquer, to break ground, clear. Tosef.Men.IX, 3 ראשונה ושנייה חורשהוכ׳ נָרָהּ שנה he breaks the field the first year, the second year he ploughs it ; Men.85a. Arakh.IX, 1 (29b) נָרָהּ if he broke it (without planting). Tosef.B. Mets.IX, 7 לא יהא נָר … אלא נָארוכ׳ (Var. נָר) he must not plough it over entirely one year and plant the next, but plough one half Ib. 8 והיה נָרָהּוכ׳ and he ploughed all of it one year Ib. 26 נאר (Var. נָיֵיר, נָר); a. fr.Part. pass. נִיר; f. נִירָה. Ib. 29 מניחה לפניו נ׳ when he surrenders the field to him cleared, opp. שֶׁלֶף.Men.85b ניר חציה, Ms. M. נָר. Pilp. נִרְנֵר to plough over repeatedly. Part. pass. מְנוֹנָר (= מְנוּרְנָר; cmp. מְטוֹטֶלֶת a. מְטוּלְטֶלֶת); f. מְנוֹנֶרֶת, pl. מְנוֹנָרוֹת. Men.85a שדות … והמ׳ לכך (Ms. M. הנונרות לבד, corr. acc. or הנִינָּרוֹת Nif.) fields … repeatedly ploughed over for that purpose; Tosef. ib. IX, 3 הגינירות, Var. הניטרות, read הנִינָּרוֹת or הנִינּוֹרוֹת). Nif. נִינָּר, נִינּוֹר (cmp. נִידּוֹן fr. דִּין) to be broken, v. supra.